לפי תיאורית שלבי ההתפתחות של אריקסון, במהלך החיים ניצבות בפנינו משימות התפתחותיות שונות, מהינקות ועד לזקנה. חשוב מאד שההורים יכירו את השלבים אותם ילדם עובר, מפני שאלה מעצבים את האישיות ואת תכונות האופי שילוו את הילד לאורך חייו. כל שלב מביא עמו קונפליקט בין צרכי הילד לבין דרישות החברה ופתרון אשר יתרום או יעכב את ההתפתחות. הכרה והבנה של השלבים תאפשר להורים לסייע לילדיהם לעבור אותם בהצלחה.
שלב ראשון בגיל 0-1 שנים: קונפליקט בין אמון לבין חשדנות. תכונה נרכשת: תקווה
בשלב זה ההורים לומדים להכיר את תגובות תינוקם כדי להצליח לענות על הצרכים הבסיסיים שלו להזנה וביטחון. מענה עקבי על צרכים אלה יעזור לתינוק לבסס תחושת אמון וביטחון בסביבה. לעומת זאת, אם ההורים לא יהיו קשובים מספיק לצרכי התינוק, הוא עלול לפתח חשדנות באחרים. סיום מוצלח של שלב זה יפתח בתינוק יכולת אמון ותקווה בזולת. היכולת לדעת שגם אם הזולת אינו מושלם ולעיתים מאכזב אותו (כפי שקורה גם אצל ההורה הטוב ביותר) הוא עדיין יכול לבטוח בו.
שלב שני בגיל 1-3 שנים: קונפליקט בין עצמאות לבין בושה וספק. תכונה נרכשת: כוח הרצון
בשלב זה הילד מפתח יותר אוטונומיה ועצמאות. ניתן להבחין בילד שרוצה להרגיש כוח ותחושת יכולת לעשות בעצמו ולבד. נושא השליטה עולה אל פני השטח, ומתבטא גם בשליטה בצרכים אותה הילד לומד כעת. משימת ההורים כעת היא להעניק לילד חופש פעולה בהתנסויותיו, לתמוך בו כאשר יצטרך ("לעזור לך או שאתה רוצה לבד?"), אך גם להציב גבולות שישמרו עליו (למשל- "אני יודעת שזה מסקרן אותך, אבל בחשמל אסור לגעת"). בדרך זו הילד יפתח אמונה ביכולותיו, כוח רצון ויכולת שליטה מאוזנת- לא להיות קפדן ובעל התנהגות כפייתית, אך גם לא לוותר לעצמו ולאחרים ולשחרר רגשות שליליים ללא הבחנה. מנגד, אם ההורים יזלזלו בילד וביכולותיו, או שלא יתנו לו מספיק חופש ועצמאות להתנסות בעצמו, הוא עלול לפתח תחושת בושה וחוסר ביטחון ביכולותיו.
שלב שלישי בגיל 3-6 שנים: קונפליקט בין יוזמה לבין אשמה. תכונת נרכשת: מטרה
כעת הילד מגלה יוזמה, סקרנות וצורך עולה וגובר במשחק חברתי. אפשר להבחין כאן בילד שהוא מעין חוקר, מגלה ארצות חדשות ולא נודעות לו, אשר עלול לפעמים בחקירותיו לעשות דברים המנוגדים לכללי החברה. אם הוריו ינזפו בו על סקרנותו הטבעית, ויעוררו בו רגשות אשמה על כך שעשה משהו שאינו כשורה, הוא עלול לאבד את תחושת הסקרנות והעניין הטבעיים שלו בסביבה. לכן, חשוב שההורים יאזנו בין תמיכה בסקרנות הילד לבין למידת מה מותר ואסור חברתית מבלי לעורר בילד תחושה שהוא לא בסדר. כך הילד ילמד להציב מטרות ולהתמיד בהן מבלי לפחד מתחושת אשמה או עונש של הסביבה.
שלב רביעי בגיל 6-12 שנים: קונפליקט בין חריצות לבין נחיתות. תכונה נרכשת: מיומנות
הילד נכנס כעת לבית הספר ועומד מול דרישות החברה ליצרנות והישגיות. עליו להיות חרוץ כדי להתמודד עם המשימות הבית ספריות מבחינה שכלית, חברתית וגופנית. במידה ויצליח בכך יפתח תחושת ערך עצמי חיובי ומיומנויות אשר יעזרו לו להשתלב בחברה בעתיד. במידה ולא יצליח הוא ירגיש חוסר מסוגלות עצמית ונחיתות ביחס לחבריו. תקופה זו מורכבת מאד עבור ההורים, שרוצים לעזור לילדיהם להתמודד עם המשימות הרבות, אך לעיתים חשים חסרי אונים אל מול קשייו של הילד. אם ההורים ידגישו בפני הילד את יכולותיו ותחומי החוזק שלו, יאמינו ביכולתו להתמודד עם המשימות בהצלחה, ויהיו נוכחים בזמן שהוא מתקשה כדי לתמוך בו, ובמקביל ימנעו מלהדגיש את הצורך בהישגים, הם יוכלו לעזור לילד לעבור שלב זה בהצלחה.
שלב חמישי בגיל 12-18: קונפליקט בין גיבוש זהות לבין בלבול תפקידים. תכונה נרכשת: נאמנות
עם הכניסה לגיל ההתבגרות והמעבר לחטיבת הביניים ולתיכון, על המתבגר להתחיל לגבש לעצמו זהות אישית וחברתית. המתבגר מתמודד עם שינויים גופניים רבים ועורך אינטגרציה של כל מה שלמד בשלבים הקודמים על מנת לגבש את ההבנה "מי אני?". תפקיד ההורים כעת הוא לאפשר למתבגר חופש להתנסות בזהויות שונות ובחיבור לקבוצות חברתיות שונות, בטרם יגבש את הזהות האישית הקבועה. במקביל על ההורים לשמור על המתבגר מפני התנהגויות העלולות לסכן אותו במהלך התנסויותיו אלה (כמו שימוש באלכוהול וסמים). זהו החלק ה"מרדני" והמבולבל בגיל ההתבגרות אשר משמעותי לגיבוש זהות אמיתית, שנובעת מהמתבגר עצמו, ולא זהות מזויפת, שבה המתבגר מנסה להיות מקובל ולהתאים עצמו לחברה. זהות זו תאפשר למתבגר להפוך למבוגר אחראי ולהישאר נאמן לעצמו ולעקרונותיו ונאמן לסביבה גם בהמשך חייו.
אם השלבים הנ"ל עוברים בהצלחה, יתפתחו אצל האדם הבוגר מגוון כישורים כגון:
בטחון עצמי, יכולת להתחייב, יכולות להיות באינטימיות ובנפרדות בו זמנית, מערכת ערכים מבוססת ויכולת למלא את הצרכים והרצונות שלו ושל סביבתו בצורה מיטבית.
